גירושין

בני זוג שנישאו כדמו"י, כלומר, נישואין הלכתיים, וכעת מעוניינים להיפרד, צריכים לפנות לבית הדין הרבני בתביעה לגירושין. רק לבית הדין הרבני יש סמכות להכריע בענייני הנישואין והגירושין של יהודים, כלומר, בתביעות שעניינן גירושין, כתובה ושלום בית.

 

גם בני זוג יהודים שנישאו בנישואים אזרחיים ורשומים במשרד הפנים כנשואים, צריכים לפנות לבית הדין הרבני כשהם מבקשים להתגרש, על מנת שמשרד הפנים יסכים לשנות את רישומם כנשואים. הגט שניתן בין בני זוג שנישאו אזרחית נקרא גט לחומרא, גט מחמת הספק, ולרוב מדובר בהליך קצר יחסית בבית הדין הרבני.

לא ניתן להתגרש כל עוד בני הזוג מתגוררים תחת קורת גג אחת.

עד שנת 2008, ניתן היה לחלק את הרכוש בין בני הזוג רק כשאחד מהם נפטר או לאחר הגירושין עצמם, כלומר, לאחר טקס סידור הגט. מציאות זו "עודדה" לא מעט אנשים, הן גברים הן נשים, לסרב לתת או לקבל את הגט, לצורך השגת יתרונות בסוגיות הרכוש, והרי ללא הגט, אותו בן זוג שהרכוש לא על שמו, לא יכול היה לקבל את חלקו באותו רכוש הרשום על שם בן הזוג האחר.

בשנת 2008 תוקן חוק יחסי ממון וכיום ניתן לחלק את הרכוש בהתקיים תנאים מסוימים, שאינם מחייבים פטירה או גירושין בפועל, ונראה שתיקון החוק הפחית במעט את תופעת סרבנות הגט והשימוש הפסול בגט ככלי סחיטה להשגת יתרונות אחרים.

כאשר מוגשת לבית הדין הרבני תביעה לגירושין, ויש בתביעה עילת גירושין כנה, ניתן לכרוך לתביעת הגירושין נושאים נוספים בהם מבוקש שבית הדין הרבני ידון, כגון חלוקת הרכוש, משמורת הילדים, מזונות אישה וכו' ואז הסמכות לדון בכל הנושאים הנלווים שנכרכו תהיה גם היא לבית הדין הרבני ולא לבית המשפט לענייני משפחה.

קיימת בציבור תפיסה רווחת לפיה בית הדין הרבני מיטיב עם גברים בעוד בית המשפט לענייני משפחה מיטיב עם נשים, כך שלעיתים תכופות נוצר 'מירוץ סמכויות' – מעין תחרות בין בני הזוג- מי יגיש את תביעותיו קודם ואיזו ערכאה תדון בנושאים הנלווים לגירושין- הדתית או האזרחית. עם זאת, יש לבדוק כל סכסוך לגופו, ולעיתים "ריצתן" של נשים לבית המשפט לענייני משפחה, על מנת לשלול את סמכותו של בית הדין הרבני בנושאים הכרוכים, הנלווים לגט, אינה הדרך היעילה ביותר להשגת מטרותיהן בדיוק כפי שבמקרים מסוימים "ריצתם" של גברים לבית הדין הרבני על מנת שידון בנושאים הכרוכים בסופו של יום פוגעת במטרותיהם. בשורה התחתונה יש חשיבות רבה בקבלת ייעוץ משפטי פרטני, בהתאם לנסיבות הספציפיות של הסכסוך בין אותם בני זוג.

בסמכותם של בתי הדין הרבניים לתת סעדים הנלווים לתביעות שהוגשו להכרעתם, כגון צו עיכוב יציאה מן הארץ מחשש עגינות, עיקולים, צו למדור ספציפי בתביעת שלום בית וכד'

תביעה לגירושין צריכה לפרט עילת גירושין תקפה על פי הדין העברי. אמנם, דעתם של בתי הדין הרבניים אינה נוחה ממציאות בה בני זוג פרודים, חיים בנפרד ונישואיהם נותרו על הנייר בלבד, אך אין די בטענה שתמה האהבה או שהקשר פשוט אינו מתאים יותר למי מבני הזוג, על מנת לפסוק שאותם בני זוג חייבים בגירושין, שעה שאחד מבני הזוג מסרב להתגרש.

  • רפי שדמי

גרושים טועים לחשוב שביה"ד הרבני עדיף להם על ביהמ"ש" גלובס

מאמר של עו"ד רפי שדמי באתר גלובס, על מרוץ הסמכויות שבין בתי הדין הרבניים לבין בתי המשפט לענייני משפחה. הקרב בין הערכאה הדתית לאזרחית עתיק יומין ועו"ד רפי שדמי מספר על החלטה עדכנית שניתנה על ידי בג"ץ, לאחר שבית המשפט העליון נאלץ להתערב ולהשליט סדר במחלוקת שבין 2 הגופים השיפוטיים.

דיני משפחה הם דיני נפשות ולכן חשוב שהחתירה למגע תצפה פני עתיד

בראיון מעמיק איתו מטעים עו"ד רפי שדמי כי "דיני משפחה משיקים לא פעם לדיני נפשות". והכי מעניין הוא הגדרת הניצחון בעיניו: להיות עו"ד משפחה זה לא רק לדעת את החוק אלא את נפש האדם ולכן ניצחון הוא כשהיציאה מהמאבק מאפשרת שיבה למסלול חיים תקין בלי שברים, טראומות ופצעים נפשיים ללקוח ולא כל שכן כאשר ילדים מעורבים בסכסוך.

קנוניה של אישה ובן זוגה- שניהם עו"ד לעקוץ את בן זוגה של האשה- נכשלה

עו"ד שניהלה רומן עם חבר לעבודה עתרה לקבלת מזונות משקמים מבן הזוג ממנו נפרדה למרות שהשתכרה 25 אלף ₪ בחודש. בית המשפט דחה את תביעתה. במהלך המשפט התברר כי ניצלה את היותה עו"ד ועשתה יד אחת עם נוטריון- קולגה שלה במשרד איתו ניהלה רומן כדי לנכס לעצמה את רכושו של בן הזוג עימו התגוררה.

שכח לעדכן פוליסת ביטוח ונפטר- הצוואה לא תעזור

אדם שהתגרש מאשתו גירושין מכוערים החליט לנשל אותה מצוואתו ולהוריש את כל רכושו לילדיו בלבד - אלא שהוא שכח למחוק את שמה של גרושתו מפוליסת ביטוח החיים. בית המשפט פסק - הגרושה זכאית לחלקה

עולה עימו ואינה יורדת

מתגרשים? כדאי שתדעו כי גישת בית המשפט היא שהאשה צריכה לשמור על רמת החיים לה הורגלה

  • רפי שדמי

חידוש בבתי הדין הרבניים---50 אלף ₪ ערבון כתנאי מוקדם לדיון בערעור בביה"ד הרבני הגדול

כידוע, בהליכים בבתי הדין הרבניים הצד המפסיד לא חויב בהוצאות דבר שהביא לריבוי ההליכים. אלא שבתי הדין הרבניים החלו לחייב בהוצאות משפט ולאחרונה כדי למנוע ערעורי סרק- החלו להתנות ערעור בהפקדת ערבון בסכומים של עשרות אלפי שקלים.

  • רפי שדמי

לפסוק הוצאות גם בבתי הדין הרבניים

מאמר של עו"ד רפי שדמי באתר the marker על הימנעות בתי הדין הרבניים מחיוב מתדיינים שהפסידו בדין בהוצאות המשפט שנאלץ להוציא הצד שזכה בדין. במאמרו מותח עו"ד רפי שדמי ביקורת על התעלמות בתי הדין הרבניים מתקנה קיט המסמיכה את הדיינים מפורשות לפסוק הוצאות משפט וגישת בתי הדין לפיה: "המתחייב בדין אינו חייב לשלם לשנגדו יציאותיו אף על פי שהזקיקו לדיון בעיר אחרת" – שמקורה בשולחן ערוך.

  • רפי שדמי

יוצאים מן הכלל

מאמר של עו"ד רפי שדמי באתר news 1 על מצוקת כוח האדם בבתי הדין הרבניים, הנובעת מאי מינוי דיינים חדשים בבתי הדין. בתי הדין הרבניים מחוייבים לדון בהרכב של שלושה דיינים, לעומת בית המשפט לענייני משפחה אשר יושב בדן יחיד. עו"ד רפי שדמי מספר כי אי מינוי דיינים חדשים לתקופה כה ממושכת פוגע בתפקודה התקין של המערכת ובציבור המתדיינים, וקורא להתערבות מיידית של משרד המשפטים והנהלת בתי הדין הרבניים, על מנת לרפא את המחדל ולשנות את המצב שנוצר.

  • רפי שדמי

אין דיין ואין דין

מאמר של עו"ד רפי שדמי באתר news 1 על מצוקת כוח האדם בבתי הדין הרבניים, הנובעת מאי מינוי דיינים חדשים בבתי הדין. בתי הדין הרבניים מחוייבים לדון בהרכב של שלושה דיינים, לעומת בית המשפט לענייני משפחה אשר יושב בדן יחיד. עו"ד רפי שדמי מספר כי אי מינוי דיינים חדשים לתקופה כה ממושכת פוגע בתפקודה התקין של המערכת ובציבור המתדיינים, וקורא להתערבות מיידית של משרד המשפטים והנהלת בתי הדין הרבניים, על מנת לרפא את המחדל ולשנות את המצב שנוצר.

  • רפי שדמי

"צרות של עשירים"

אומרים ש`מרבה נכסים מרבה דאגה`. חוסר היכולת של שני אחים לחלק ביניהם את הירושה השמנה של אמם עלה להם ביוקר. בשנת 2013 נפטרה אמם של ע` ו-נ` והורישה להם מספר נכסי נדלן בהם בית פרטי בצהלה בתל אביב אשר נרשם על שני האחים בחלקים שווים. האחות הגישה בבית משפט לענייני משפחה בתל אביב בקשה לפירוק שיתוף וכעבור חצי שנה ניתן צו לפירוק שיתוף בנכס ולמינוי כונס נכסים לצורך מכירתו של הנכס במחיר מירבי. האחים התקשו לשתף פעולה ביניהם דבר שהקשה על התהליך ובסיומו הגיש כונס הנכסים דרישת תשלום שכ"ט בגובה של 4% ממחיר המכירה ובית המשפט אישר זאת. האח והאחות ערערו כל אחד מסיבותיו הוא. ביה"מ המחוזי קבע: כשמדובר בסיטואציה שבה נדרש מכונס הנכסים מאמץ מיוחד הוא זכאי לשכר הטרחה המקסימלי. בנוסף הזכיר בית המשפט שכאשר כונס הנכסים דרש את שכר טרחתו המקסימאלי, האח לא התנגד לכך ואף לא הגיב לבקשה אלא התעורר רק כאשר אחותו דרשה שהוא יישא בחלק הארי של שכר הטרחה. בית המשפט קבע שראוי שהצד שגרם לטרחה יתרה יישא באחוז גבוה יותר של שכר טרחתו של הכונס.

  • אבישי מתיה

כל יום בביהמ"ש הוא בזבוז זמן ואנרגיה- גלובס.

ריאיון של עו"ד רפי שדמי באתר גלובס, בו הוא מותח ביקורת על הכאוס שמתרחש בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים, וממליץ להדיר רגליים מערכאות השיפוט ולנסות להגיע לפשרה בסכסוכי משפחה. לגישתו של עו"ד רפי שדמי כל יום שעובר- לא חוזר והזמן הוא המשאב היקר ביותר בחיים!