ידועים בציבור הם בני זוג החיים כבעל ואישה מבלי להינשא זה לזו. מעמדם של ידועים בציבור במדינת ישראל מקבל הכרה גוברת בחלוף השנים, וזכויותיהם מושוות בהדרגה למעמדם של זוגות נשואים.
כשמוגשות תביעות בין ידועים בציבור בזמן פרידה, בית המשפט יבחן בראש ובראשונה האם אותם צדדים הם אכן ידועים בציבור, האם מבחינת הציבור הם נתפסו כזוג לכל דבר ועניין, בדומה לזוג נשוי.
על מנת להימנע מהצורך להוכיח את טיב הקשר, כאשר בעת סכסוך ברור שלצד אחד אינטרס להציג את הקשר כארעי בעוד למשנהו אינטרס ברור להציג את הקשר כחזק ומחייב, עדיף לידועים בציבור להתקשר בהסכם חיים משותפים, אשר מגדיר את מעמדם כמו גם מסדיר את ענייני הממון שביניהם.
ידועה בציבור יכולה להיות זכאית למזונות אזרחיים- לתמיכה הכלכלית לה הורגלה בעת החיים המשותפים ובנוסף במקרים מסוימים ניתן לפסוק לידועה בציבור דמי הסתגלות- מעין השלמת הכנסה חודשית לתקופה של כשנה שנתיים, על מנת לסייע לה לעמוד על רגליה בצאתה מהקשר הזוגי בו נהנתה מתמיכה כלכלית ע"י בן זוגה (לקריאה מורחבת ראה פרק מזונות).
חלוקתו של רכוש הרשום על שם שני בני הזוג אינה מעוררת קושי מיוחד, אך נשאלת השאלה האם ידועים בציבור צוברים זכויות ברכוש הרשום על שם בן הזוג האחר. הנטל המונח על ידועים בציבור קשה משל בני זוג נשואים, ועליהם להוכיח שנסיבות חייהם המשותפים העידו על כוונת שיתוף- או על יצירת מצג של בן זוג אחד כלפי בן הזוג האחר שהוא שותף ברכושו, מצג עליו הסתמך בן הזוג האחר.
לצורך הבחינה האם בני הזוג הפכו לשותפים האחד ברכושו של האחר, בית המשפט יברר מה הסיבה לכך שבני הזוג בחרו לא למסד את הקשר שביניהם על דרך הנישואין. ככל שבית המשפט יווכח שבני הזוג לא נישאו כי קיימת מניעה חיצונית לעשות כן, לדוג', כהן אינו יכול להינשא לגרושה, או שפלוני מבקש שלממסד הדתי לא תהיה סמכות עליו ולכן בוחר שלא להתחתן, יהיה קל יותר להשוות את זכויות בני הזוג הידועים בציבור לזכויותיהם של בני זוג נשואים. עם זאת, הבחירה שלא להינשא עלולה להעיד על ארעיות הקשר, על חוסר יציבות וחוסר גמירות דעת להפוך לשותפים מלאים לכל דבר ועניין בדומה לזוג נשוי, ואז נטיית בית המשפט תהיה לדחות את הטענה לגבי שיתוף ברכוש.
במידה ובני הזוג אכן הוכיחו כוונת שיתוף קם הצורך להבהיר את מועד תחילת השיתוף. לגבי זוגות נשואים בדרך כלל התאריך של טקס החתונה יראה כמועד תחילתו של השיתוף אך זוגות שלא נישאו צריכים להוכיח גם עניין זה. בדר"כ מעבר למגורים משותפים ו/או פתיחת חשבון בנק משותף ישמשו את בית המשפט כאינדיקציה למועד ההתחלה. לגבי מועד הקרע- מועד תום השיתוף, בדומה לזוגות נשואים בית המשפט יבחן אינדיקציות של עזיבת אחד מבני הזוג את המגורים המשותפים, הגבלת הפעילות בחשבון הבנק המשותף לשתי חתימות, מועד הגשת תביעות לבית המשפט וכד' נסיבות המעידות על כוונת פירוד.
בני זוג ידועים בציבור יורשים זה את זה כבני זוג נשואים, כלומר, במידה ולא הותירו צוואה בן הזוג הידוע בציבור זכאי למחצית העיזבון של בן הזוג שנפטר (לקריאה מורחבת ראה פרק ירושה וצוואות) וזאת בתנאי שבעת הפטירה אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר.
עם זאת, על מנת שלא להידרש להוכיח כי בן הזוג המבקש לרשת את רעהו הוא אכן ידוע בציבור של המנוח, נטל הוכחה קשה יותר היות ואחד מבני הזוג כבר אינו בחיים, ובדר"כ גם קמה יריבות עם יתר יורשיו שמבקשים להשיא את חלקם בעזבונו, מומלץ לערוך צוואה המבטיחה את זכויותיו של בן הזוג הידוע בציבור, כך שלא יוותר בסופו של יום בפני שוקת שבורה.
המאמר מאת עו"ד רפי שדמי